משפחת ספורטה

משפחת ספורטה חייתה בסלוניקי במשך שנים ארוכות. ההערכה היא שהמשפחה היא מצאצאי מגורשי ספרד ובשלב כלשהו, לאחר גירוש ספרד, הגיעה המשפחה לסלוניקי והשתקעה במקום.

ברישומי ארכיון הקהילה היהודית בסלוניקי מצאנו שהמשפחה השתייכה לבית הכנסת "ליסבון חדש". על פי ההנחה הרווחת, השיוך לבית הכנסת מצביע על מקורה של המשפחה ומכאן אנו יכולים להניח שמקור המשפחה בליסבון שבפורטוגל ולאו דווקא בספרד. זאת הנחה סבירה אבל לא ודאית ובהחלט יכול להיות שהמשפחה הצטרפה לבית הכנסת ליסבון חדש בנסיבות חברתיות ולאו דווקא מכיוון שמקור המשפחה הוא בליסבון.

אחד ההסברים למקור השם ספורטה הוא שמדובר כנראה, בשיבוש של הצירוף "שש דלתות" בספרדית  Seis puertas או בפורטוגזית Seis portas. לאוזן הישראלית הפורטוגזית נשמעת קרובה יותר ואולי זה מחזק את ההשערה שמקור המשפחה הוא פורטוגל.

בשנות העשרים של המאה העשרים רכשו מקצת מבני משפחת ספורטה דרכונים ספרדיים, זאת לאחר שממשלת ספרד הציעה ליהודי העיר, צאצאי המשפחות שגורשו מספרד, לרכוש מחדש את אזרחותם הספרדית. בין הרוכשים היה גם סבא שלי, יצחק ספורטה. יצחק היה סוחר בעל חושים מסחריים חדים אשר ללא ספק סייעו לו בשנים ובמאורעות הקשים שפקדו את המשפחה. משפחת ספורטה הצעירה, יצחק, רגינה (לבית פרנסס) וילדיהם לילאן, שלמה וּויטל היו אף הם בעלי אזרחות ספרדית.

אחיו ואחיותיו של יצחק הגרו לפלשתינה בשנות השלושים שם הקימו משפחות ושם גרו בזמן מלחמת העולם השנייה (להוציא רשל בן ארדות שאת סיפורה נביא בנפרד). בני משפחתה של רג'ינה פרנסס, הוריה, אחותה  ושני אחיה, נותרו כולם בסלוניקי וגורלם נחרץ כשהגרמנים כבשו את העיר וטיהרו אותה מיהודים תושבי העיר (למעט אחותה של רג'ינה שנישאה ליווני וכך ניצלה).  

שלמה בן יצחק ספורטה, אבי סבי, נולד בסלוניקי ב–15/2/1872. אשתו אורו, נולדה אף היא בסלוניקי ב – 17/10/1873. לא ברור האם אורו הייתה בת דודה של סלומון ספורטה, כמו כן לא ברור האם שם משפחתה מהבית היה כהן או ספורטה.

נולדו להם חמישה ילדים:

יצחק (סבא שלי) 22/12/1899;

אליהו 5/8/1903;

שמואל 10/9/1906;

רשל 7/12/1908;

אסתר 28/5/1911.

כאמור, כל אחיו של יצחק עלו לפלשתינה בשנות השלושים. רשל הגיעה אף היא לפלשתינה לאחר שנישאה בסלוניקי ליצחק בן ארדוט ושם גם נולד הבן הבכור שלהם, דוד. רשל ובני משפחתה חיו בארץ כשנה בלבד ולאחר הפרעות שאירעו בארץ שנת 1936, החליטו לעזוב ולחזור ליוון. הם השתקעו באתונה ושם נולד בנם השני, שלמה, שחי באתונה עד שנפטר בשנת 2020 (לערך). בתקופת הכיבוש הגרמני הציע יצחק, בעלה של רשל, שהם יתגרשו כדי שרשל והילדים יוכלו להסתתר מפני הגרמנית בזכות האזרחות הספרדית שהייתה להם. בשלב מסוים האב נתפס ונשלח לאושוויץ ואילו האם ושני בניה נשארו והסתתרו באתונה. האב שרד את תקופת המלחמה ולאחר השחרור חזר לאתונה והתאחד עם בני משפחתו. יצחק ורשל ביקשו להתחתן ולחזור לחיות כבני זוג נשואים אולם אז התברר שיצחק הוא כהן ומכיוון שאשתו הפכה להיות גרושתו הוא אינו יכול, על פי חוקי היהדות, להתחתן אתה..... הפתרון נמצא לאחר שהוכח שנמצא פגם בגט. הגירושין בוטלו והנישואין נשארו בתוקף.